(מאת נעמי שמחוני)
אני גרה לבד בדירת חדר וחצי; לבד בין הרהיטים והחפצים הסובבים אותי. החזרתיות המאפיינת את ביצוע הפעולות היומיומיות בבית (בישול וניקיון) מחזקת את תחושת האינטימיות הנרקמת ביני ובין החלל. ככל שהיכרותי עם הדירה מעמיקה, נוכחותה נחווית כגוף המתקיים לצידי; כגוף הבולע אותי ונבלע על ידי, גוף המורכב מכל הפעולות שבאמצעותן אני משפיעה על מצב הדירה (לכלוך וניקיון למשל). באזור הסְפר המתקיים בתווך ביני ובין הדירה מתגורר הכתם; אורח לא קרוא, שהופעתו הבלתי צפויה מפירה בכל פעם מחדש את שגרת הבית. אני גרה לבד-עם הכתם שלי.
רונה קינן מתארת כתם בשיר "אתה מתעורר" באלבומה "שירים ליואל"²; הכתם מתגלה על שולחן במטבח, ובהמשך השיר, כמו עצם המפיח רוח חיים, הוא גדל וממלא את החדר, זוחל על הקירות וחונק (את נִמענה של קינן בשיר) לאט. הכתם בשיר הזה חורג מהמובן הפיסי שאנו רגילים לייחס לו: הוא מתמקם על הגבול שבין נוכחותו כסימן המתגלה בבית, ובין תפיסתו כהוויה-חיה, רוח רפאים המתקיימת לצד הדיירים או בתוכם; בעיני מיקומו של הכתם מתייצב על הגבול שבין חלל הבית ובין גופו של הדייר.
הכתם עשוי להתגלות בכל מקום: על השיש במטבח, כשאני לא מצליחה להסיר לכלוך מקערה, או בגוף שלי, כשאני חושדת שמשהו משתבש באיבר מסוים, הכתם מופיע בכל מקום בו אני לא מחפשת אחריו. אנשים שונים מוצאים את הכתם שלהם במקומות שונים. אני בטוחה שאתם מוצאים את הכתם שלכם במקומות שונים ממני, אבל התחושה המתעוררת עם גילוי הכתם משותפת לכולנו: חוסר אונים ומייד אחריו השאלה מה לעשות בכתם הזה, שלא ברור מדוע הופיע ולמה דווקא עכשיו. הכתם מבצבץ במקומות מוגדרים, אך הוויתו חומקת מכל תיחום, משום שבמהותו הכתם מקנן בתוכנו; לכן כשאנו נתקלים בכתם חדש, אנו מרגישים שהוא אינו מרפה מאיתנו גם לאחר שעזבנו את המקום בו התגלה. לכן, לפחות כך נדמה לי, הכתם בשירה של קינן גדל וממלא את החדר, חורג מתחומה של הופעתו המוחשית.
הכתם אינו ניתן להסרה, לפחות לא באותו אופן בו אנו מנקים את הדירה, משום שנוכחותו אינה מסתכמת בלכלוך המתגלה בחלל. הכתם, כמו שלט מהבהב, מצביע על חוסר היכולת "לסדר את הבית"; גם אם נשטוף את הרצפה, הכתם יישאר על הקיר.
1 מתוך שירו של דוד אבידן, "הכתם נשאר על הקיר":
"מישהו ניסה לגרד את הכתם מעל הקיר.
אבל הכתם היה כהה מדי (או להפך- בהיר מדי).
אם כך ואם כך- הכתם נשאר על הקיר
… "
2 רונה קינן, "שירים ליואל", הוצאת NMC, 2009
שלום מיכאל ושבת שלום
רק היום התפניתי לקרוא כראוי, בריכוז את אסופה החדש והמעניין, נכון, נכון, למרות שאיני בטוחה שירדתי לעומקם של כל דבריך, כל הכבו ד לך ולמשתתפת החדשה, נעמי שמחוני,באסופה
גבי