גיל ממוצע של נשים היום הוא 80 שנה. עד גיל 9-10 את נחשבת ילדה ודעתך לא משנה ברצינות ממילא. בגיל ההתבגרות, תקופה שנמשכת כעשור (!!!), כעס ומצבי רוח מיוחסים להורמונים של גיל ההתבגרות ולא נלקחים ברצינות. לאחר מכן את מתחילה לקבל מחזור כל חודש, עצבים וזעם מיוחסים להורמונים של תסמונת קדם-ויסתית, לוסת עצמה או לאחרי הוסת. שוב את לא נלקחת ברצינות. לאחר מכן את נכנסת להריון – תקופה שנמשכת 9 חודשים – כמעט שנה! – ומה שמכעיס אותך או מעציב אותך מיוחס שוב לשינויים ההורמונליים של הריון. לאחר כמה שנים מגיע הריון שני. כאשר סוף סוף המחזור מסתיים ואת מצפה שכעסייך ורגשותייך יילקחו ברצינות – מגיע גיל הבלות שנמשך בממוצע 3-5 שנים. בסך הכל, על פי חישוב פשוט נדמה שמרבית חייך (!!!) את מושפעת מהורמונים.

האם השמועות נכונות? האם רוב חיי אני צפויה למצבי רוח בלתי צפויים ובלתי הגיוניים? האם כשאני כועסת זה רק בגלל שאני לא שולטת בכעס שלי?

כבר בתחילתה של התנועה הפמיניסטית, זיהתה סימון דה בובואר*, את האופן שבו נשים נתפסות כרגשיות יותר ורציונליות פחות כאשר הן מאופיינות כ'אחר' של הגבר, כניגודו. בעוד שהגבר מאופיין כרציונלי, מונע על ידי השכל הישר ומעשי, הרי שהנשים מאופיינות על דרך השלילה לעומתו. במשך שנים התמקדו הניסיונות להגיע לשיוויון בהשגת זכויות סוציאליות לנשים, בהעמקת הידע לגבי נושאים נשיים ובביסוס מעמדן של נשים לא כ'אחרות', שמתעצבות אל מול הגבר ובניגוד אליו, אלא כסובייקטים בפני עצמן. לאחר מכן פנתה התנועה הפמיניסטית להתמקד דווקא בהבדלים, בשוני ובייחוד התפקידים הנשיים והידע הנשי על אלו הגבריים. נדמה שלמרות הקדמה הגדולה, התפיסה השמרנית של נשים כלא רציונליות משתמרת באופן שבו מדע הרפואה ואף אופן הדיבור המקובל בחברתנו חוזרים ומאפיינים נשים כהורמונליות.

האפיון שלי כהורמונלית נוח לי לפעמים כי הוא מאפשר להתנהג באופן שלא תמיד מתחשב בסביבתי הקרובה. יחד עם זאת הוא רע עבורי בטווח הארוך כי לא רק שהוא מחזיר אותנו לאפיון על דרך השלילה אל מול הגבר, הוא נותן עוד סיבה לסביבתי הקרובה לא לקחת אותי ברצינות. אני מתכוונת שהדעות שלי, הדברים שבוערים בקרבי, הדברים שבאמת מכעיסים אותי, הדברים הכי חשובים לי בעצם מוסטים הצידה בתואנה שהם לא משמעותיים, לא ראויים לדיון, לא מספיק חשובים כפי שהם נראים לי. בסופו של דבר זהו עוד אפיק דרכו הפטריארכיה** יכולה לשמר את האישה כחסרת קול ודעותיה כלא רלוונטיות.

כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שתסכימי שישתמשו ביחס אליך או שתשתמשי בעצמך במונחים "תסמונת קדם ויסתית", "גיל הטיפש עשרה" או "טמטמת הריון".

* סימון דה בובואר, הוגת דעות צרפתייה (1986- 1908; Simone de Beauvoir‏), פעילה פוליטית וחברתית, שהתפרסמה בעיקר בעקבות ספרה המונומנטלי 'המין השני'.

** פטריארכיה (= שלטון האב): חברה המונעת מאינטרסים גבריים ונשלטת על ידי מוקדי כוח גבריים.

לקריאה נוספת:

דה-בובואר: ספרה "המין השני", שיצא ב-1949 סוקר באופן רחב יריעה את אופן העיצוב של דמות האישה בתחומי תרבות שונים ומניח את היסוד להבחנה החשובה בין מין ומגדר. ראו  המין השני: כרך ראשון – העובדות והמיתוסים ו- כרך שני – המציאות היומיומית, הוצאת בבל (2001, 2007).